פסק-דין בתיק ס"ע 10946-01-10

בפנינו תביעה לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת וכן לפדיון חופשה שנתית, דמי הבראה וחגים.

העובדות הנדרשות לתביעה ועיקר טענות הצדדים

1.                 אין חולק שהתובע הועסק בנתבעת כנהג מערבל בטון החל מיום 25.9.07 ועד למחצית חודש 6/09.

2.                 אף אין חולק שהתובע עזב את העבודה בנתבעת מרצונו. לטענת התובע, עשה כן על מנת לנסות ולשפר את מצבו הכלכלי. לצורך זה קנה התובע משאית מאדם שהכיר (להלן - אגבריה) ומערבל מחברה בשם "שפיר", תוך שהתכוון להמשיך ולעבוד באותה עבודה כעצמאי. לטענת הנתבעת, נטש התובע את עבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת.

3.                 לטענת התובע, בטרם רכש את המשאית מאגבריה, סיכם עם עובד הנתבעת בשם רונן, שיקבל פיצויי פיטורים, אך לאחר מעשה, לא שולמו לו פיצויי הפיטורים.

4.                 לאחר הגשת כתב התביעה, תיקן התובע את תביעתו ובכתב התביעה המתוקן נכללו הרכיבים הבאים: פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, חגים ופיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה. בדיון המוקדם שהתקיים ביום 2.6.10 אישר התובע כי קיבל מהנתבעת לחתימתו ט.161, אך לא החזירו חתום לנתבעת ועל כן הודיע התובע על מחיקת התביעה לפיצוי בגין העדר פנסיה, בכפוף לקבלת מכתב שחרור לכספי התגמולים.

5.                 עדויות הצדדים נשמעו בדרך של תצהירים. מטעם התביעה העידו התובע ואגבריה ומנגד - מנכ"ל הנתבעת, מר אלכס לוי.

דיון והכרעה

א.        זכאות התובע לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת

6.                 אין חולק כי התובע התפטר, אלא שהתובע טוען כי טרם עשה כן, הובטח לו שיקבל את פיצויי הפיטורים. התביעה לפיצויי פיטורים, אינה מבוססת אפוא על הוראות חוק פיצויי פיטורים, כי אם על עילה חוזית.

7.                 בגרסה הראשונה, שמסר התובע בדיון המוקדם, טען שאלכס הבטיח לו את הפיצויים (ע' 1, ש' 26) ואילו בסע' 7 לתצהירו טען שרונן ואלי היו אלו שהבטיחו לו את הפיצויים. בדיון ההוכחות הסתבר כי אלי כלל אינו עובד הנתבעת (ע' 13, ש' 4).

8.                 באשר לרונן - בחקירתו הנגדית טען התובע כי בשיחה בה הבטיח לו רונן את פיצויי הפיטורים נכח גם אגבריה ואילו אגבריה, שהעיד מטעם התובע, חזר ואמר שרונן אמר שהתובע יקבל את כל מה שמגיע לו (ע' 11 ש' 12, ע' 12 ש' 2), אך לא תמך בטענת התובע להבטחה לפיצויי פיטורים.

9.                 מנהל הנתבעת, מר לוי, העיד כי ממילא רונן אינו בעל מעמד להבטיח הבטחה כזו לעובדים.

10.             בדיון המוקדם שהתקיים ביום 2.6.10 טען בפנינו רונן כי  התובע הודיע לו על רכישת הרכב לאחר מעשה וקיבל ממנו את ברכת הדרך. באותו דיון, כאמור, לא העלה התובע את הטענה כי רונן הבטיח שישולמו לו פיצויי הפיטורים.

11.             ממכלול העדויות שפורטו לעיל, לא עולה כי ניתנה לתובע הבטחה מפורשת לתשלום פיצויי פיטורים, אף שהתפטר מיוזמתו. שקלנו אם החלטת הנתבעת שלא להעיד את רונן מטה את הכף לחובתה בסוגיה זו, ואולם במקרה דנן, החלטנו בשלילה, שכן עדויות התובע והעד מטעמו, היו רעועות כשלעצמן ולא היה בהן די כדי לשכנענו בקיומה של ההבטחה הנטענת.

12.             ברי, כי משהתפטר התובע, אין הוא זכאי להודעה מוקדמת. ממילא שטענה זו נזנחה בסיכומי התובע ועל כן גם תביעתו זו נדחית.

ב.        זכאות התובע לפדיון חופשה

13.             סע' 26 ל חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן - חוק חופשה שנתית), מטיל על המעסיק חובה לנהל פנקס חופשה שנתית. ב תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), תשי"ז-1957, נקבעו הפרטים אשר יש לרשום בפנקס החופשה.